פלאפון תקשורת בע"מ נ' בניה

החלטה

הצדדים התייצבו היום בפניי לדיון בהתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב של 3,524 ₪ בתיק הוצל"פ 0111599118.

יצויין כי ההתנגדות הוגשה במועד ולפיכך ההליכים בתיק ההוצל"פ עוכבו.

ב"כ המשיבה ויתר בדיון על חקירת המבקש על תצהירו, ובתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

כידוע דיון בהתנדגות כמוהו בדיון בבקשת רשות להתגונן, כאשר בדיון כזה נטל ההוכחה מוטל על מבקש הרשות אך בהלכה הפסוקה נקבע כי נטל זה אינו כבד ודי למבקש להראות הגנה לכאורה ולא דחוקה, אם כי הגנה זו חייבת בפירוט מלא ומספיק.

בנסיבות שלנו מעלה המבקש בתצהירו התומך בהתנגדות טענות סף בלבד פרוצודליות במהותן. כך טוען המבקש כי לא נמסרה לו התראה בטרם פתיחת תיק ההוצל"פ וכך טוען כי לא יודע על מה נדרדש לשלם את סכום התביעה, ומוסיף המבקש וטוען כי המשיבה וב"כ נמנעו בעבר ונמנעים גם בהווה מלמסור לו פירוט מסמכים וחשבוניות מושא התביעה ומוסיף וטוען המבקש ממשרד עו"ד הקודם שטיפל עבור המשיבה בגביית החוב, משרד עו"ד שמעוני פלס, נתן לו להבין שהמשיבה מוותרת על תביעת החוב. המבקש מתייחס באריכות יחסית בתצהירו להליך משפטי אחר בתיק בית משפט 28480/09/10 אך לא טורח לצרף לתצהיר ולו מסמך אחד הנוגע לאותו הליך משפטי מקביל.

בשל כך שהמבקש לא צירף מסמכים חשובים לטענתו לתצהירו כמפורט לעיל, וגם מאחר שהמבקש לא מיוצג על ידי עו"ד בדיון, נכסתי ברשות הצדדים במהלך הדיון היום לתיק אחר ועיינתי במסמכיו ופרטתי את התכולה העיקרית של התיק האחר בהערת בית המשפט בפרוטוקול הדיון.

עולה מהשוואת שני התיקים כי כלל לא מדובר באותם צדדים, שכן בתיק השני הנתבעת היא אשת המבקש ואילו בתיק שלנו נתבע המבקש בלבד, ועולה גם כי לא מדובר כלל באותו חוב ובאותה תביעה שכן השוואת כתבי התביעה מלמדת שמדובר בהסכמי התקשרות אחרים ובהסכמי טלפון אחרים ונפרדים. כמו כן, עיון בתיק השני מלמד שבסופו של דבר ניתן פסק דין, על דרך פשרה אמנם, שחייב את הנתבע שם בסכום כלשהו ולא פתר אותה לחלוטין מחובה כלפי התובעת.

הנה כי כן המסמכים בתיק השני עליו משליך המבקש את יהבו בתצהירו לא מדברים בעד עצמם ולא נוגעים לכאורה לתיק שלנו, גם אם הנתבעים בשני התיקים הינם קרובי משפחה וגם אם התובעת וב"כ התובעת בשני התיקים הם זהים.

באשר לטענת המבקש כי ב"כ התובעת לא טרח להמציא לו מכתב התראה הרי שעיון במסמכי פתיחת תיק ההוחצל"פ מלמד שצורפו למסמכי פתיחת התיק מכתב התראה מיום 27.05.10 שנשלח בדואר רשום למבקש לכתובתו ברחוב קלונימוס 7/4 תל-אביב, שהיא הכתובת אותה מסר המבקש עצמו בהתנגדותו, מצורף למסמכי פתיחת התיק גם אישור על משלוח של דואר רשום מיום 30.05.10 למבקש. המבקש מעלה איפוא טענה זו של אי המצאת התראה באופן סתמי ובהתעלם מן המסמכים הקיימים בתיק ההוצל"פ בתיק בית המשפט.

המבקש מעלה באופן סתמי למדיי גם את טענתו לפיה פנה בהווה לב"כ המשיבה בבקשה למסור לו פרטים או מסמכים או חשבוניות, ולא צויינה בתצהיר התומך בהתנגדות ולו פנייה קונקרטית אחת הכוללת פרטים של מועד הפניי ה או צורת הפנייה, ולא ניתן לקבל טענה סתמית שכזו, במיוחד בשים לב לכך שכל טענותיו של המבקש נסמכות על מחדלים לכאורה בצורת כתב התביעה והמבקש ואף מקום בתצהירו התומך בהתנגדות לא מתייחס לעובדה שחתם על הסכם התקשרות עם המשיבה, עובדה עליה סיפר בדיון היום.

גם הפנייתו של המבקש בתצהירו למסמכי התיק השני נעשתה באופן סתמי, שלא לומר מטעה, שכן להתנגדות לא צורפו מסמכי התיק השני ועיון בהם לימד כאמור שאין בהם כדי להשליך על גורל התיק שלנו ודאי לא באופן מכריע כפי שניתן היה ללמוד מן האופן שבו המבקש ניסח את תצהירו.

גם הטענה בתצהיר לפיה משרד שמעוני פלס נתן למבקש להבין כי החוב נמחל או כי המשיבה ויתרה על גבייתו נטענה באופן סתמי למדיי. אין בתצהיר פירוט של האופן שבו נעשו המגעים בין המבקש לבין משרד שמעוני פלס. בהקשר זה יצויין כי המבקש נשאל על ידי היום בדיון על כך ואמר כי הסיק את הויתור הנ"ל מעצם כך שמסר הסבר לנציג של משרד שמעוני פלס, וסבורני כי היסק שכזה אינו מספיק ואינו סביר וודאי שלא מדובר בויתור מפורש ונדרש.

באשר לטענה המרכזית אולי של המבקש לפיה כתב התביעה אינו ברור ולפיה המבקש אמור לנחש על מה הוא נתבע בתביעה אומר כך: ראשית סבורני כי לאחר שהסתיים ההליך השני הנ"ל, שנראה שגם המבקש עצמו היה מעורב בו באופן כזה או אחר, איני סבור שהמבקש נמצא במצב שהוא לא יודע כלל על מה מדובר שכן ניתנה לו הזדמנות לעמוד מקרוב על הליך גביית החוב מאשתו, ולדברי המבקש עצמו הסכמי ההתקשרות עם אשתו ואיתו נעשו במקביל ובאותו מעמד. גם עיון בכתב התביעה מלמד שלכתב התביעה צורף נספח של הסכם התקשרות ברור למדי שנעשה בשנת 2007 והמבקש אישר שעשה הסכם זה. נכון הוא שראוי היה לצפות מן התובעת לפרט בגוף התביעה עצמה את רכיבי החוב ואת מועדי היווצרות החוב, וכבר הערתי בעניין זה בהחלטות אחרות בתיקים אחרים על הלקוניות שבה מנוסחים כתבי תביעה מסוג זה, סבורני שבנסיבות שלנו לא מדובר באדם שלא ידע כלל על מה מדובר ומכל מקום אם היה חסר לו פרט או מסמך כאלה ואחרים היה ראוי שיפנה לתובעת עם קבלת כתב התביעה לקבלתם ואם אז לא הייתה התובעת מוסרת המבוקש די היה בכך כדי לקבל את ההתנגדות, אולם במקרה שלנו וכאמור לעיל לא הוכיח המבקש כי פנה לתובעת או לב"כ התובעת לאחר הגשת התביעה בתיק שלנו וזו סירבה למסור לו המבוקש. סבורני בהקשר זה כי גם לא סבירה העובדה שהמבקש נמנע בתצהירו מליתן כל התייחסות להסכם אותו עשה עם המשיבה וליתן כל התייחסות לגופם של דברים לגבי החוב, ושוב התרשמותי כי מדובר במבקש שמצוי בהליכי התביעה מצד התובעת.

לסיכום, סבורני כי תצהירו של המבקש לא מגלה הגנה והטענות הפרוצידוליות אותן מעלה המבקש בתצהירו לא יכולות לעמוד ולהתקבל.

לסיכום:

ההתנגדות נדחית.

לפנים משורת הדין ומאחר שמדובר באדם לא מיוצג וגם מאחר שסבורני שכתב התביעה ראוי היה לו שיפרט באופן מלא את רכיבי החוב, את כל ההסכמים שנעשו בין הצדדים, את כל המכשירים שהעמידה המשיבה לטובת המבקש ולא נעשה כך במקרה שלנו, מסיבות אלו אין צו להוצאות ולא אחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בהליך זה.

ההליכים בתיק ההוצל"פ ישופעלו.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.